פונדק נ' כרמל אולפינים בע"מ

החלטה

1.בפני בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-09038-49-6, ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 3/1/12 של כב' רשם ההוצל"פ רט עמיעד, שקבע כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל באופן זמני לפרק זמן של 60 ימים בכפוף לתשלום 20,000 ₪ על חשבון החוב והמצאת 3 ערבים, בתנאים שנקבעו בהחלטה.

2.בתאריך 5/1/12 ניתנה החלטה נוספת ולפיה דחה הרשם הנכבד את בקשתו של המבקש, כי הסכום של 20,000 ₪ יישאר מופקד בתיק ולא יועבר לזוכה כתשלום על חשבון החוב.

המבקש אף הגיש בקשה דחופה לעיכוב ביצוע החלטה עד להחלטה בבר"ע.

לאחר שעיינתי בבקשות ובנספחים לא מצאתי כי יש צורך בתגובת המשיבה, שכן דינן של הבקשות להידחות, בהתאם לסמכותי שעל פי תקנה 119(ז) לתקנות ההוצל"פ.

3.צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר הוטל על המבקש על ידי הרשם הנכבד במסגרת סמכויותיו שעל פי סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל העוסק בהטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

מטרת הטלת ההגבלות הינה לתמרץ חייבים לפרוע את חובם, לאחר ששוכנע רשם ההוצל"פ כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין וכאשר מדובר בחייבים המשתמטים מתשלום חובותיהם.

4.מהחלטת הרשם עולה, כי מאז נפתח תיק ההוצל"פ ונדחתה התנגדותו, הוא לא המציא כל מידע אודות נכסיו ויכולתו הכלכלית ולפיכך חזקה שהינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

לא מצאתי מקום להתערב בקביעותיו של הרשם הנכבד ובשיקול דעתו בהטלת ההגבלה האמורה.

5.בבקשתו מציין המבקש, כי הגיש ערעור על פסק הדין ואולם גם אם פסק הדין איננו חלוט, הרי שהינו מחייב את המבקש וכל עוד לא נתן בית המשפט החלטה המורה על עיכוב הליכים, הרי שעל רשם ההוצל"פ להפעיל את מלוא סמכויותיו לגביית החוב נשוא התיק.

בבקשתו טוען המבקש, כי לא חלפו מועדים שונים, הן לענין נקיטת הליכים והן לענין הטלת ההגבלה. גם אם צודק המבקש הרי שנכון להיום בוודאי שחלפו כל המועדים וניתן להמשיך בהליכי הגבייה.

6.רק לאחרונה מצא המבקש להתייחס לחוב ולטענתו הגיש בקשה לקביעת צו תשלומים זמני על סך 100 ₪ עד לקיום חקירת יכולת. בענין זה טוען המבקש, כי החלטת הרשם לענין ביטול הגבלת היציאה מן הארץ ניתנה בעקבות בקשתו לצו תשלומים זמני ומבלי שיש התייחסות לבקשתו להקטנת צו התשלומים המנהלי בתיק.

עוד נטען, כי לא קיים הרשם את הוראת סעיף 66ב. לחוק הקובע כי לא יוטלו הגבלות אלא בהתקיים אחד מהתנאים המנויים בסעיף.

דינה של טענה זאת להידחות, שכן בהתאם לס"ק 3 אין צורך בקיום דיון כאשר קובע הרשם, כי החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו וכאמור, חלפו 6 חודשים ממועד המצאת האזהרה.

7.המבקש טוען, כי עיכוב היציאה מן הארץ עלול לפגוע בלימודיו באוניברסיטה בירדן, בה הינו סטודנט שנה ג' לרוקחות.

עם כל הכבוד ללימודיו של המבקש ולזכות התנועה החופשית אשר הוכרה כזכות יסוד בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הרי שגם זכות הקניין של המשיבה הינה זכות חוקתית וזכאית המשיבה לקבל את כספה לאחר שזכתה במשפט.

כפי שציינתי לעיל, מתן צו עיכוב היציאה מן הארץ, שניתן במסגרת ההגבלות, אין מטרתו להבטיח כי המבקש יעזוב את הארץ לתקופה ארוכה דווקא, אלא המטרה הינה להניע את המבקש לשלם את חובו או להסדיר תשלום החוב בהסדר כלשהו.

מסתבר שעד שלא ניתן צו עיכוב היציאה מן הארץ, לא מצא המבקש לנכון להגיב להליכים בתיק ההוצל"פ ורק לאחרונה הגיש בקשה לחיוב בתשלומים.

8.במצב דברים זה, לא מצאתי להתערב בהחלטתו של הרשם, אף לא במספר הערבים אשר קבע ואף לא ביתר התנאים שקבע לכשירותם של הערבים.

על המבקש לפעול בהתאם להחלטת הרשם, אם ברצונו כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל ואף ראוי כי יגיע עם המשיבה להסדר לפרעון מלוא החוב בתיק.